Vayedaber

Simple Havroutah

Berakhoth

Daf 41a

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, הַיְינוּ דְּהָכָא קָרֵי לַהּ ''נוֹבְלוֹת'' סְתָמָא, וְהָתָם קָרֵי לַהּ ''תְּמָרָה'', אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, נִיתְנֵי אִידֵּי וְאִידֵּי ''נוֹבְלוֹת תְּמָרָה'', אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ''נוֹבְלוֹת'' סְתָמָא. קַשְׁיָא.

Traduction

Granted, according to the one who said that novelot temara are dates felled by the wind, that is why here, when our mishna speaks of ruined dates, it calls them novelot, unmodified and there, when it speaks of those that fell because of the wind, it calls them novelot temara. However, according to the one who said that novelot temara are dates burned by the heat of the sun, it should have taught in this mishna here and that, the mishna in tractate Demai, novelot temara; or taught in this and that novelot, unmodified. The use of different terms indicates that the mishnayot are discussing different items. No answer was found to this question, and the Gemara notes that indeed, according to the one who said that novelot temara are dates burned by the heat of the sun, it is difficult.

Rachi non traduit

בשלמא למ''ד. נובלות דדמאי תמרי דזיקא ונובלות דמתני' אוקימנא בבושלי כמרא היינו דהכא קרי להו נובלות תמרה ובמתני' תנן (ד' מ) נובלות סתמא:

הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה וְכוּ'. אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה.

Traduction

The mishna cited a dispute with regard to the order in which one is supposed to recite the blessings when there were many types of food before him. Rabbi Yehuda says: If there is one of the seven species for which Eretz Yisrael was praised among them, he recites the first blessing over it. And the Rabbis say: He recites a blessing over whichever of them he wants. Ulla said: This dispute is specifically in a case where the blessings to be recited over each type of food are the same, as in that case Rabbi Yehuda holds: The type of the seven species takes precedence, and the Rabbis hold: The preferred type takes precedence, and a blessing is recited over it first. However, when their blessings are not the same, everyone agrees that one must recite a blessing over this type of food and then recite another blessing over that, ensuring that the appropriate blessing is recited over each type of food.

Rachi non traduit

בשברכותיהן שוות. כגון זיתים ותפוחים דתרווייהו ב''פ העץ ובא לפטור את שתיהן בברכה אחת:

חביב עדיף. איזה שירצה דמתניתין את החביב עליו משמע:

אבל בשאין ברכותיהן שוות ד''ה. אין ברכה אחת פוטרתן ושוב אין כאן מחלוקת ואע''ג דתנן (לעיל ברכות דף מ.) בירך על פירות האילן ב''פ האדמה יצא ה''מ בחד מינא וטעה ובירך עליה ב''פ האדמה אבל צנון וזית ובירך על הצנון לא נפטר זית:

Tossefoth non traduit

אבל בשאין ברכותיהן שוות. פירש''י כגון צנון וזית ושוב אין כאן מחלוקת כיון שאין האחד פוטר את חבירו אפי' ר' יהודה מודה דאין עדיפות בשבעת המינים אלא מברך על איזה שירצה תחלה החביב לו ואחר כך יברך על השני וכן יש לפרש דרבי יהודה מודה לחכמים הואיל ולא פי' הגמ' מוטב שנאמר שיחיד מודה לרבים ולא רבים מודים ליחיד והקשה רש''י ולבריך על הצנון ולפטר את הזית דהא תנן לעיל בירך על פירות האילן ב''פ האדמה יצא ותירץ דשאני התם שאין שם אלא חד מינא וטעה ובירך ב''פ האדמה אבל הכא כשבירך ב''פ האדמה על הצנון לא פטר את חברו שהוא ב''פ העץ אפי' בדיעבד וא''ת הא אמרי' לעיל (ברכות דף לט.) גבי עובדא דבר קפרא דברכת בורא פרי האדמה חשיבא טפי משהכל לפי שמבוררת טפי א''כ גם ב''פ העץ חשיבא טפי מברכת ב''פ האדמה וי''ל דלא חשיב ב''פ העץ כל כך מב''פ האדמה כמו שחשוב ב''פ האדמה משהכל ומ''ש בהלכות גדולות דב''פ העץ תקדים לב''פ האדמה דמבוררת טפי היינו לפי המסקנא דלקמן דפליגי בשאין ברכותיהן שוות וקי''ל כר' יהודה אבל להאי לישנא דאמרי' דלא פליגי בשאין ברכותיהן שוות לא מתוקם פסק דהלכות גדולות כדפירשנו לעיל:

מֵיתִיבִי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִקָּר.

Traduction

The Gemara raises an objection to this based on what was taught in a baraita: If a radish and an olive were before him, he recites a blessing over the radish and exempts the olive from the requirement of a blessing, although their blessings are different. The Gemara answers: With what are we dealing here? With a case where the radish is the primary component for the one partaking of them, and the olive serves only to temper the taste of the radish. Therefore, he need recite a blessing only over the radish.

Rachi non traduit

פשיטא לא גרסינן עד מיתיבי חדא שאין זו שיטת הגמ' מעיקרא קשיא ליה פשיטא דלא איצטריך למימרא והדר קשיא היכי מצי למימרא ועוד דלא פשיטא היא אי לאו דאשמעינן עולא ה''א צנון פוטר את הזית דהתנן בירך על פירות האילן ב''פ האדמה יצא:

שהיה צנון עיקר. שבשבילו התחיל האכילה ולא אכל זית אלא להפיג חורפו של צנון דהוה ליה זית טפל ותנן (דף מד.) כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה:

Tossefoth non traduit

מיתיבי היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון וכו'. ופריך אלמא דמברך ב''פ האדמה אפילו לפטור ב''פ העץ אפילו לגבי זית שהוא משבעת המינים וכ''ש קליות שהן כמו כן משבעת המינין דמברך עליהן ב''פ האדמה לפטור את התפוחים לכן צריך להנהיג הכי כדפרישית לעיל באין ברכותיהן שוות כמו תפוחים וקליות:

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה. לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, הָא דִּתְנַן: כָּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה — מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה? וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי דְּלֵית לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם מֵחֲמַת צְנוֹן בָּא הַזַּיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת.

Traduction

The Gemara continues and asks: If so, say the latter clause of the baraita where Rabbi Yehuda says: One recites a blessing over the olive, as the olive is a type of the seven species. Does Rabbi Yehuda not accept that principle which we learned in a mishna: Any food that is primary, and is eaten with food that is secondary, one recites a blessing over the primary food, and that blessing exempts the secondary from the requirement to recite a blessing before eating it? And if you say: Indeed, he does not hold that the primary food exempts the secondary, wasn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: If it is due to the radish that the olive comes, one recites a blessing over the radish and exempts the olive. If so, the dispute whether to recite a blessing over the radish or the olive must be in a case where the radish is not primary. This is an apparent contradiction of Ulla’s statement.

לְעוֹלָם בִּצְנוֹן עִיקָּר עָסְקִינַן, וְכִי פְּלִיגִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן — בְּמִילְּתָא אַחֲרִיתִי פְּלִיגִי, וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִיקָּר, אֲבָל אֵין הַצְּנוֹן עִיקָּר — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וּשְׁנֵי מִינִין בְּעָלְמָא שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה.

Traduction

The Gemara responds: Actually, we are dealing with a case where the radish is the primary component of the meal, and when Rabbi Yehuda and the Rabbis disagree, it is with regard to a different case that they disagree, and this baraita is incomplete and it teaches the following: If a radish and an olive were before him, he recites a blessing over the radish and exempts the olive. In what circumstances does this apply? Specifically when the radish is primary, but when the radish is not primary, everyone agrees that one recites the appropriate blessing over this one and then he again recites the appropriate blessing over that one. However, in general, if two types of food whose blessings are identical were before him, he recites a blessing over whichever of them that he wants. Rabbi Yehuda says: He recites a blessing over the olive, as the olive is a type of the seven species.

Rachi non traduit

מברך על זה כו'. וכאן לא נחלקו:

ושני מינים בעלמא. כגון זית ותפוח שברכותיהן שוות והאחד ממין שבעה בזה נחלקו:

פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. חַד אָמַר: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וְחַד אָמַר: אַף בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת נָמֵי מַחֲלוֹקֶת.

Traduction

Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa disagreed with regard to this subject. One said: The dispute is in a case where their blessings are identical, as Rabbi Yehuda held: A type of the seven species takes precedence and the blessing is recited over it first. And the Rabbis held: The preferred type takes precedence, and a blessing is recited over it first; however, when their blessings are not identical, everyone agrees that one recites the appropriate blessing over this one and then he again recites the appropriate blessing over that one. And one said: Even when their blessings are not identical, there is also a dispute.

Rachi non traduit

חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות. וכדאמרן:

ה''ג וחד אמר אף בשאין ברכותיהן שוות נמי מחלוקת. ומפרש לה ואזיל:

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת מַחֲלוֹקֶת — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְהַקְדִּים.

Traduction

The Gemara discusses this: Granted, according to the one who said that the dispute is in a case where their blessings are identical, it works out well. However, according to the one who says that they disagree in a case where their blessings are not identical, then about what do they disagree? One must recite two blessings in any case. Rabbi Yirmeya said: They disagree with regard to which blessing precedes the other.

Rachi non traduit

במאי פליגי. הא ודאי לא מפטרי בחדא ברכה:

אמר ר' ירמיה בלהקדים פליגי. ולא גרסי' אבל בשברכותיהן שוות מברך על אחד מהן שירצה דהשתא בשאינן שוות מקפיד ר' יהודה על הקדמתן ואמר מין שבעה עדיף כשבא לפטור זו בזו לא כ''ש:

Tossefoth non traduit

במאי פליגי. כלומר מאי טעמא דר' יהודה דאמר שבעת המינין עדיף מאי עדיפות שייכא בהו אחר שאינן יכולין לפטור שאר מינין ומשני דהעדיפות הוי מן ההקדמה:

דְּאָמַר רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה, מוּקְדָּם לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ''.

Traduction

As Rav Yosef, and some say Rabbi Yitzḥak, said: Each food whose significance is manifest in that it precedes the others in this verse, which sings the praises of Eretz Yisrael, takes precedence over the others in terms of blessing as well, as it is stated: ''A land of wheat and barley, vines, figs and pomegranates, a land of olive oil and honey'' (Deuteronomy 8:8).

Rachi non traduit

דאמר ר' יצחק כו'. אלמא קפדינן אהקדמה ור' יהודה אית ליה דר' יצחק הלכך כל שכן היכא דחד לאו ממין שבעה דמין שבעה עדיף ורבנן לית להו דר' יצחק במקום חביב דחביב עדיף:

Tossefoth non traduit

א''ר ירמיה להקדים דא''ר יוסף וכו' -פירש''י והר''י לפי גרסא זו אתיא הא דאמר רב יוסף כל המוקדם כר' יהודה דוקא אבל ר' שמעיה גריס אמר רב יוסף וכו' ואתיא אליבא דרבנן ומיירי שאין חביבין זה מזה דהא אזלינן בתר מוקדם דאי בחביבין פשיטא דחביב קודם דהא אפי' בשאר מינין לגבי שבעת המינין אמרי רבנן דמברך על איזה שירצה ומילתא דרב יוסף מילתא באפי נפשה ולא נהירא דבסמוך משמע דגרס דאמר רב יוסף ואתיא כר' יהודה דוקא דקאמר רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא וכו' א''ל לא סבר לה מר להא דרב יוסף דאמר כל המוקדם וכו':

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָנָן. דְּאָמַר רַבִּי חָנָן: כָּל הַפָּסוּק כּוּלּוֹ לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר.

Traduction

The Gemara notes: And this opinion disagrees with the opinion of Rabbi Ḥanan. As Rabbi Ḥanan said: The entire verse was stated for the purpose of teaching measures with regard to different halakhot in the Torah.

Rachi non traduit

ופליגא דרבי חנן. הא דר' יצחק דאמר המוקדם קודם לברכה אלמא קרא לשבח א''י בא שיש בה פירות החשובים הללו ומנאן כסדר חשיבותם ופליג אדר' חנן דאמר לא בא הכתוב להודיע שבח חשיבות הפירות בטעם שלהם אלא שבחה של א''י שיש בה פירות ששיעורי תורה נתלין בהן וכיון דהכי הוא לא הקפיד הכתוב על סדרן שהרי בזו כולן שוין:

''חִטָּה'', דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לַבַּיִת הַמְנוּגָּע, וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו — הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו, וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו, וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו — הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. פַּת חִטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין, מֵיסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן.

Traduction

Wheat was mentioned as the basis for calculating the time required for one to become ritually impure by entering a house afflicted with leprosy, as we learned in a mishna: One who enters a house afflicted with leprosy of the house (see Leviticus 14:33–53) with his clothes resting on his shoulders, and his sandals and his rings are in his hands, both he and they, the clothes, sandals, and rings, immediately become ritually impure. However, if he was dressed in his clothes, and his sandals were on his feet and his rings on his fingers, he immediately becomes ritually impure upon entering the house, but they, the clothes, sandals, and rings, remain pure until he stays in the house long enough to eat half a loaf of bread. This calculation is made with wheat bread, which takes less time to eat, and not with barley bread, and with one who is reclining and eating the bread with a relish, which hastens the eating. There is, then, a Torah measurement that is connected specifically to wheat.

Rachi non traduit

בבית המנוגע. כתיב והבא אל הבית יטמא עד הערב (ויקרא י''ד:מ''ז) ולא כתיב כבוס בגדים והאוכל בבית יכבס את בגדיו (שם) בשוהא שיעור אכילה ואפילו לא יאכל מדכתיב בסיפיה והשוכב בבית יכבס את בגדיו הלכך הנכנס בו ונושא את בגדיו עמו שלא כדרך מלבושו אין אלו בגדיו וטמאים מיד שאף בהן אני קורא והבא אל הבית וכשהוא לבוש בהן בעי שהייה:

אכילת פרס. חצי ככר ששיערו בו חכמים את העירוב שהוא כולו מזון שתי סעודות וחציו מזון סעודה אחת:

פת חטין. נאכלת מהר:

מיסב. דרך הסבה שהיא נאכלת מהר שאינו פונה אנה ואנה:

''שְׂעֹרָה'', דִּתְנַן: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.

Traduction

Barley is also used as the basis for a measure, as we learned in a mishna: A bone from a corpse that is the size of a grain of barley imparts ritual impurity through contact and by being carried, but it does not impart impurity by means of a tent, i.e., if the bone was inside a house, it does not defile all of the articles in the house.

Rachi non traduit

ואינו מטמא באהל. הלכה למשה מסיני הוא:

''גֶּפֶן'', כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ''תְּאֵנָה'', כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. ''רִמּוֹן'', כְּדִתְנַן: כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים

Traduction

The halakhic measure determined by vines is the quantity of a quarter log of wine for a Nazirite and not the wine equivalent of a quarter log of water, which is a slightly different measure. Figs serve as the basis for the measure of a dried fig-bulk, typically the smallest unit of food for which someone will be held liable for carrying out on Shabbat from one domain to another. Pomegranates teach us a particular measurement as well, as we learned in a mishna: All ritually impure wooden utensils belonging to ordinary homeowners become pure through breaking the utensil,

Rachi non traduit

כדי רביעית יין לנזיר. אכל חרצנים וזגים ולולבין כשיעור רביעית יין חייב ואין שיעור רביעית יין ורביעית מים שוין לפי שהיין עב והמים קלושין ויש ברביעית יין יותר ממה שיש ברביעית מים כדאמרינן (במנחות קז.) [בשבת (דף עז.)] גבי רביעית דם שיכול לקרוש ולעמוד על כזית משום דסמיך אבל מידי דקליש לא הוה רביעית דידיה כזית:

להוצאת שבת. דתנן המוציא אוכלין כגרוגרת (שבת עו:) והיא תאנה יבשה:

Tossefoth non traduit

גפן כדי רביעית יין וכו'. פי' אם אכל עלין או לולבין כדי רביעית יין חייב אבל אם אכל מהן כדי רביעית מים לא מחייב דקלישי והולכין בקל חוץ מן הכלי אבל כי משערין ביין צריך שיעורא טפי שהיין הוא עב ומחזיק גודש קצת קודם שיפול מן הכוס רביעית יין ואם היה מים היה יוצא יותר מרביעית:

כלי בעלי בתים. גבי כלי עץ מתניא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source